מה זו היפנוזה?

היפנוזה היא אמצעי תקשורת לעולמו הפנימי של המטופל. מעבר לטיפול הרפואי והפסיכולוגי המקובלים, השימוש בהרפיה, היפנוזה, היפנוזה עצמית, מחשבות חיוביות והדמיה, מהווה בסיס לגיוס הכוחות הבריאים ומאפשר ויסות של המערכות הפיזיולוגיות בתחום הרפואי ושינויים מבוקרים בתחום הפסיכולוגי. מטרת ההיפנוזה היא להכיר את עולמו הפנימי של האדם ולבחון היכן הוא לא פועל לטובתו.

בניגוד למוצג בכל ההפקות ההוליוודיות, ההיפנוזה אינה מצב של שינה או חוסר הכרה. למעשה ההיפך הוא הנכון, האדם המטופל בהיפנוזה מודע וחש בכל המתרחש באופן מחשבתי, רגשי וגופני. הוא שומע, מקשיב ומגיב ואף יכולת הריכוז שלו ויכולת הפניית הקשב כלפי פנים שלו גבוהות בהרבה ביחס למצב תודעה רגיל.

תשכחו גם מכל ההצגות שמוכרים לכם בדרנים למיניהם, כי ההיפנוזה אינה מצב בו ניתן "להביא", "להכריח" או "לשכנע" את המטופל למעשים והתנהגויות הנוגדים את רצונו החופשי, המוסר, האתיקה ו/או עקרונות החיים שלו. ההיפנוזה אינה מנוגדת ליושר האישי של המטופל והיא פועלת על פי נורמות החיים המקובלות עליו.

ואם אתם עדיין מתלבטים, אז כדאי שתדעו שהמטפל בהיפנוזה הוא בעל רישיון לטיפול בהיפנוזה, על ידי חוק ההיפנוזה שחוקקה הכנסת המחייב ברישיון מטעם משרד הבריאות.

לאילו מצבים יכול לסייע?

  • מתחים וחרדות
  • טראומות
  • הפסקת עישון
  • עודף משקל על רקע נפשי
  • כסיסת ציפורניים
  • כאבי ראש ומיגרנות
  • כאבים כרוניים
  • לחץ דם גבוה
  • כיב כיבה
  • אסטמה על רקע נפשי
  • סוכרת
  • הזעת יתר
  • הפרעות שינה
  • מחלות עור על רקע נפשי
  • ועוד

מה קורה במהלך הטיפול?

המטופל לא אמור לחוש תחושת ניתוק או אובדן שליטה, להפך – הוא שותף אקטיבי שמודע וחש בכל מה שמתרחש.

כלי העבודה בהיפנוזה נקרא סוגסטיה (השאה), תהליך פסיכולוגי שבו ניתן בשיתוף פעולה עם המטופל לשנות עמדות, רגשות או תסריטים פנימיים שמקשים על חייו.

המצב ההיפנוטי נוצר על ידי תהליך שמכונה אינדוקציה (השרייה של היפנוזה). ישנן שיטות רבות לאינדוקציה, אולם רובן עושות שימוש בטכניקות של הרפיה והרגעה או הנחיות לחשוב או לחוש חוויות נעימות. המטרה היא להשרות רוגע, שלווה ותחושה נעימה. אינדוקציה נפוצה היא לבקש מהמטופל להיזכר במקום נעים. לאחר שהמטופל רגוע מבררים איתו מה התסריטים הפנימיים שלו. למשל, אדם שפוחד ממעליות יכול לספר שהוא נכנס למעלית ומרגיש תחושת חנק. חלק מהתסריטים הללו הם מודעים, אבל אחרים יושבים בתת־מודע ואנחנו אפילו לא יודעים מה הסיבה האמיתית לפחד, מה זה מניע לנו בפנים. לכן, פעמים רבות עצם החשיפה למה שמניע אותנו כבר פותרת את הבעיה.

בתהליך הסוגסטיה המטפל מנסה להעביר מסרים שמערערים את התסריט השלילי. הוא נותן הצעה לשינוי שהמטופל יחווה בתחושות, בתפישה, במחשבות או בהתנהגות. למשל, בונים יחד עם המטופל החושש ממעליות תסריט חיובי של נסיעה רגילה, רגועה במעלית. התת־מודע מעדיף תמיד את התסריט שיותר נעים לו. אם קודם לא היו עוד אופציות, היה תסריט אחד, עכשיו התת־מודע נחשף לעוד אפשרויות.

איך להתכונן לטיפול?

אם זוהי פגישתכם הראשונה עם המטפל, חשוב שתספרו לו על הסיבה  בגללה הגעתם אליו ושתסכמו איתו את הציפיות שלכם מהטיפול.

במידה ומדובר בטיפול המשך – חשוב לעדכן את המטפל בכל שינוי במצבכם הבריאותי.