עייפות כרונית רפואה משלימה

אין מי שלא חווה מדי פעם מצבי עייפות שמצריכים שינה טובה של כמה שעות או אפילו יום חופש למילוי המצברים. אלא שיש מי שהעייפות שלהם היא לא עניין נקודתי אלא חלק משגרת יומם. משהו שהם חיים איתו לאורך שנים. הם אינם יוצרים בדרך כלל הפרדה בין שעות העבודה ושעות הבית, לוח הזמנים שלהם עמוס לעייפה במטלות שונות מלימודים, קורסים, חוגים, איסוף הילדים ועד עבודה לתוך הלילה אחרי שהבית נרדם, ובעיקר, אין להם את היכולת או הידע לפרגן לעצמם מנוחה טובה.
כל זה היה יכול להיות בהחלט לגיטימי אלמלא העובדה שאנשים כאלה מכניסים עצמם במוקדם או במאוחר למצב של עייפות כרונית, תמידית, ועלולים "לגמור לעצמם יום אחד את המצבר".
במילים פשוטות קוראים לזה עייפות כרונית. במילים תקשורתיות יותר, המקרים החמורים של התופעה מכונים "מחלת היאפים". הבשורות הרעות הן שמספר הולך וגדל במיוחד בקרב צעירים סובל מהתסמונת. הבשורות הטובות הן שעם מעט מאמץ, אפשר לשפר את המצב ולחיות טוב יותר.

מהי עייפות כרונית?

מדובר בהצפה של המערכות בגוף בעקבות עודף פעילות, כשהכוונה בעיקר למערכות הנפשיות והמנטאליות – החושים ומערכת העצבים. הצפה כזו נגרמת מאורח חיים אינטנסיבי המוביל לעייפות מצטברת לאורך זמן. אין לה הגדרות שמתבטאות ברפואה הקונבנציונלית במה שניתן לאבחן בבדיקות דם למשל, אבל יש לה סימפטומים מאוד ברורים כמו קושי לקום מהמיטה, היא מביאה לעשיית הדברים בצורה נגררת, ללא חיוניות, ללא מוטיבציה ובתחושה של אפתיה, פאסיביות וחוסר עניין יכולים להתלוות גם כאבי שרירים, מפרקים וראש.
במקרים רבים, אף יכול להיווצר מצב של מעגל קסמים – העייפות גוררת דיכאון, הדיכאון ממשיך ומעייף עוד יותר, העייפות גורמת עוד יותר דיכאון, וכך הלאה…

תכירו: ה"לקוחות" של העייפות הכרונית

מיהם הלוקים בעייפות כרונית? בדרך כלל מדובר בצעירים קרייריסטים, בין הגילאים 18-45. אותם אלה שפוצחים בקריירה תובענית, מנהלי חברות או סטארט-אפים, מי שלוקחים את העבודה הביתה, פרילנסרים, סטודנטים שנרשמים ללימודים ומשלבים אותם בעבודת משמרות, מי שעובדים ביום ולומדים בלילה, מי שלחוצים מפרויקטים ואפילו תלמידי תיכון שמנסים ללמוד לבגרויות, להיות פעילים בתנועת הנוער, לעבוד כדי לחסוך כסף ולצאת לבלות עם החבר'ה.
אגב, מחקרים מוכיחים כי מספרן של נשים הלוקות בעייפות כרונית גבוה יותר. מדובר בנשות קריירה, ומהן רבות הן אלה המגיעות מתחום הכלכלה, התקשורת וההייטק. כאלה שעושות "ג'אגלינג" בין קריירה ואמהות.

איך תדעו אם אתם עייפים כרונית?

ברפואה ההוליסטית, מייצגת מערכת הנשימה את החיים הבריאים של האדם: ממש כמו במחזורי נשימה ונשיפה, כך גם ביום יום, יש לאדם שעות פעילות ושעות מנוחה שאמורות להתחלף ביניהן במקצב מסוים – בוקר לעבודה וערב לרגיעה ולמשפחה.
אלא שמשהו קרה בתוך בליל הריצות בלו"ז התובעני של האלף השלישי. הבעיה מתעוררת בעיקר בקרב אלה שאינם יכולים לעמוד בעומס. אלה שהמבנה הגופני שלהם לא מאפשר להם להוציא כמויות עצומות כל כך של אנרגיה וזה גורם להם להתמוטט. הם מכלים את כוחותיהם או את היכולת של מערכת העצבים שלהם לשאת את המצב לאורך יותר זמן, ומבטאים סימפטומים שונים של סטרס – אולקוס, מיגרנות, התקפי לב, וגם עייפות כרונית. מזהים את זה? זהירות, אולי אתם שם…..

איך מונעים מצב של עייפות כרונית?

במאמץ לא גדול אפשר למנוע את ההידרדרות. הסוד הוא בלשריין כמה דקות של מנוחה מדי פעם. הנה כמה עצות לחיים רגועים יותר:
• בנו לעצמכם סדר יום סביר: אל תדחסו ב-24 שעות, פעילויות של 48 שעות, כי ממילא לא תצליחו לעמוד בהן. עשו סדרי עדיפויות: החליטו מה הכי חשוב, ואת היתר- דחו למחר.
• קומו רבע שעה מוקדם יותר: איכלו במנוחה ארוחת בוקר.
• הגעתם למשרד? קחו 2 דקות של רגיעה: עשו לעצמכם תרגיל הרפיה קצר, והחלו את היום ברגוע.
• בהפסקת הצהריים, עשו הפסקה אמיתית: צאו לאכול, ורק לאכול. בלי טלפונים, בלי מחשבים.
• הקפידו על תזונה בריאה: קלה וטרייה שלא תכביד עליכם (בהמשך היום).
• אחרי העבודה: צרו לעצמכם את החלק השני של היום, בהפרדה מושלמת מהראשון. גם כאן, ארגנו לעצמכם "סדר ערב" נעים – פעילות עם הילדים בגן השעשועים, ספורט, ארוחת ערב משפחתית, בילוי נעים.
• אל תעמיסו על הילדים: אין צורך ב-5 חוגים בשבוע. גם חוג אחד יספיק לילד ולא יעמיס עליו ועליכם. הניחו גם לו להיות נינוח.
• נצלו את המשחק עימם למנוחה: גם הרכבת פאזל או הכנת ארוחה ביחד היא סוג של תרפיה לנפש.
• לחוצים וחרדים "שלא תספיקו?": נסו להירגע באמצעות דמיון מודרך או ביופידבק.
• בסופי שבוע: הקפידו על מנוחה טובה. אפשר לטייל בטבע ואפשר גם לנוח בבית עם ספר טוב, סרטים או אמבטיה מפנקת. אין צורך לבחור תמיד את מסלולי האקסטרים.
• סטודנטים: נסו לא לעבוד, ללמוד ולבלות באותו יום. חלקו את זה לימים ותורידו מעצמכם עומס.

מניעה בראייה ההוליסטית – תזונה, טיפול משלים ומנוחה

• תזונה: צמצמו חלבון מהחי, התחילו כל ארוחה עם סלט גדול, מלא בעלים ירוקים וירקות עונתיים. הוסיפו אגוזים, שקדים, איכלו קטניות ודגנים מחממים לחורף, הקפידו על סיבים תזונתיים שיקלו על העיכול ויחזקו את המערכת החיסונית.
• מה לא? אל תרעילו את עצמכם במזון תעשייתי, מעובד, מקופסאות, כזה שיש בו המון קלוריות ריקות. מזון כזה בתוספת שתיית אלכוהול יכבידו על הכבד שלכם ויקשו על הגוף לנתב החוצה את הרעלים ויגרום לכם להרגיש פחות חיוניים. ותרו על ארוחות הלילה שהן הכי גרועות – בלילה הכבד נכנס למצב של הכנה לקראת היום החדש, ועל כן מזון שייאכל אז לא יתעכל היטב. אנשים שאוכלים בלילה פועלים בניגוד ל"לוח הזמנים" של הטבע, מתקשים להירדם והשינה שלהם פחות "מזינה". הם קמים עייפים וכבדים, ועלולים לסבול מבחילות וצרבות.
• תוספי מזון: מחקרים הוכיחו שתוספת של ויטמיני B מסייעת לסובלים מסטרס, כמו גם צריכת מזונות העשירים בהם – דגנים מלאים, לחם מלא, שיפון, שיבולת שועל, שעורה ומזונות עתירי סיבים.
• נטורופתיה: במהלך הטיפול יתאים הנטורופת למטופל בהתאם לצרכיו הגופניים, צמחים מסלקי רעלים שמשפרים את תפקוד הכבד: ארטישוק, שן הארי, עולש וכדומה או פורמולות צמחיות המנקות את הגוף.
• דיקור סיני: הדיקור הסיני יחזק את הטחול והכבד, ויסייע להם לפזר את האנרגיה 'הטובה' בגוף ולנתב החוצה רעלים.
• טיפול לכאבי שרירים: טיפול ברפלקסולוגיהשיאצו או עיסוי ישפרו את זרימת הדם הפריפרית.
• שינה טובה: לשינה משמעות רבה יותר ממזון. מניעת שינה מאדם ליותר ממספר ימים יכולה לגרום מוות. הקפידו על שעות שינה טובות, במועד הנכון. מי שיכול – מוזמן גם לישון שעה קלה בצהרים. בלילה, הכי מומלץ, ללכת לישון שעתיים-שלוש אחרי השקיעה, סביב 22:00 בלילה, ולישון עד 06:00 בבוקר.
• מחלות חום: לעיתים, העייפות הכרונית יוצרת מחלת חום, הצטננות או שפעת קלה. הגוף עייף, ומאותת לנו לעצור לרגע. נסו לא להלחם בחום בתואנה ש"אין לי זמן להיות חולה". החום מגן עלינו ממחלות קשות יותר שעלולות להתפרץ. חטפתם שפעת? נוחו בבית 3 ימים, ותרו על תזונה כבדה ובעיקר הקפידו על שתייה – מים ותה צמחים. והכי חשוב: אל תדכאו את החום בכדורים! אם החום אינו מאוד גבוה, הניחו לגוף לפעול בעצמו כדי לנקות מגופכם את המחלה, ותעניקו לעצמכם בכך פוליסת ביטוח לחיים טובים.