תסמונת המעי הרגיש

לרפואה תשובות ופתרונות מצוינים לסוגים רבים של תסמונות ומחלות. ועדיין, אחת התסמונות שלא נמצאה תשובה חד-משמעית להיווצרותה ואיך מטפלים בה, היא תסמונת המעי הרגיז, או כפי שנוטים לכנותה כיום – "תסמונת המעי הרגיש". 15-20% מהאוכלוסייה לוקים בתסמונת זו ומי שלוקה בה, רואה בה מחלה לכל דבר וסובל ממנה רבות.

 

מהי תסמונת המעי הרגיש?

מדובר בבעיות במערכת העיכול בחלק הנוגע למעי, המתבטאות במצבי עצירות או שלשולים לסירוגין, בכאבי בטן ותחושה לא נוחה של נפיחות, בהתכווצויות, גזים ו"רעשים". במקרים קשים יותר, יכול המצב להגיע לכדי צרבות, טעם רע בפה, בחילות, הקאות וכאבי ראש.

נשים סובלות ממנה פי 2-3 מהגברים, ובדרך כלל גם רמת אי הנוחות והכאב שלהן גבוהה יותר. על פי הסטטיסטיקה, הבעיה מופיעה בדרך כלל בגילאי העשרה ושנות העשרים.

למה זה קורה?

שאלה טובה, שאין עליה תשובה ניצחת. גם לאחר בדיקות או סריקות מעיים – אין לתסמונת ממצאים מוכחים ועל כן קשה לאבחן אותה. בדרך כלל, בעיקר במקרים קשים, נוטים להגיע למסקנה שהמטופל סובל ממנה לאחר ששוללים תופעות או מחלות אחרות. גם התדירות לא ברורה: הכאבים או התופעות עשויים להמשך יממה, מספר ימים או לאורך שבועות, ואז להיעלם, ממש כפי שהגיעו.
ההשערה היא שמדובר בשילוב בין גורמים פיזיולוגיים ונפשיים. בין הגורמים הפיזיולוגים ניתן למנות רגישות יתר או חוסר סבילות למזונות מסוימים, "היפר-אלגזיה" – כלומר רגישות מוגזמת לכאב במעיים, או רגישות למתיחה או למנח המעי. כלומר: המזון שאנחנו אוכלים, יוצר מתיחה מסוימת במעי או לתזוזה שלו, מה שלאנשים מסוימים גורם כאב או אי נוחות.
הגורמים הנפשיים שעשויים להיות מתורגמים לתופעות במעי הם מתח, דיכאון, עצבנות, חרדה ולחץ. הסיבה נעוצה כפי הנראה גם בעובדה שבמעיים שוכנת מערכת עצבים עצמאית הכוללת יותר תאי עצב מחוט השדרה, ויותר נוירונים מכל מערכת העצבים הלא מרכזית. כיוון שיש קשר הדוק בין מערכת העצבים המרכזית למערכות העצבים בכל הגוף ובכלל זה לזו הקיימת במעיים, אך הגיוני הוא שרגישות נפשית או סטרס המורגש במוח, מתבטאים בהתכווצויות או רגישות עודפת גם במעיים. מכירים מצבים שבהם לפני מבחן גדול, נסיעה לחו"ל או אירוע מכונן בחייכם – הרגשתם כאבי בטן וחוויתם עצירויות או שלשולים? לכך בדיוק הכוונה.
אין תיאוריה מדעית שתומכת בכך אולם נראה כי בתקופות של רוגע – אצל חלק מהאנשים מתפוגגות או מתמעטות גם בעיות המעי. זו גם הסיבה להופעת הכאבים בגילאים מסוימים בהם הלחץ משמש כטריגר לכאבים – לחץ הלימודים, הנישואים, הלחץ הכלכלי, המרוץ לקריירה וגידול הילדים. כשאדם מגיע למקום של התייצבות, תובנה ושלווה פנימית בגילאים מבוגרים יותר, הסיכוי להופעת המחלה יורד.

איך מטפלים?

אין כללים ואין חוקים – מה שמסייע למטופל אחד לא בהכרח עוזר לשני ועל כן כל טיפול הוא לגופו, בהתאם לסימפטומים. לעומת זאת, יש דרכים המסייעות להרגיע את המעי באופן כללי באמצעות היפנוזה, נטורופתיה (תזונה מותאמת וצמחי מרפא), הומיאופתיה, דיקור, רפלקסולוגיה / שיאצו ודמיון מודרך.

נטורופתיה

בקרב כל הסובלים מבעיות מעיים, חשוב לדעת ממה להימנע באופן כללי: לא לצרוך קפאין, אלכוהול, מזון חריף ומתובל במיוחד וטבק, הנחשבים למגרים של רירית המעי. להימנע ממזונות מתועשים מאוד המכילים בדרך חומרים משפרי טעם ואחרים העשויים לגרום גירויים. להימנע ממזונות קפואים או מצוננים כמו מים קרים, קרח, גלידות וכדומה, העלולים לגרום התכווצויות במעי בגלל הקור. עדיף לצרוך מזונות מלאים (דגנים מלאים, קמח מלא) וכאלה שהם בטמפרטורות החדר או חמים.

לסובלים משלשולים: מומלץ לשתות הרבה על מנת לשמור על מאזן נוזלים תקין ולאכול מזונות המאטים את פעילות המעיים כמו אורז, צנימים, אבקת חרובים. המשלשלים סובלים בדרך כלל מדילול בכמות החיידקים "הטובים" במעיים, המכונים – "פלורה" או חיידקים פרוביוטים. במעי של אנשים בריאים יש כק"ג וחצי של חיידקים פרוביוטים ואילו אצל מי שסובלים משלשולים הכמות נמוכה בהרבה. מומלץ אם כן גם לצרוך מזונות כבושים (בכבישה ביתית בלבד) כמו מלפפונים חמוצים, כרוב כבוש או כל ירק אחד שנכבש ומכיל הרבה פרוביוטיקה וכן יוגורט טבעי. ניתן גם להיעזר בכמוסות טבעיות המכילות את אותם חיידקים בריכוז גבוה.

לסובלים מעצירויות: מומלץ לצרוך מזון עשיר בסיבים ולשתות הרבה, משום שצריכת סיבים ללא שתייה תגרום ל"פקק" ולעצירות גדולה יותר. את הסיבים ניתן לצרוך מפירות, ירקות ודגנים מלאים, והשתייה המומלצת היא מים ותה צמחים.

רגישות ללקטוז: בקרב חלק מהאנשים שסובלים ממעי רגיש קיים מחסור בלקטוז שמפרק את אנזים החלב ועל כן מומלץ שיימנעו משתיית חלב נוזלי ויצרכו בעיקר יוגורט.

טיפול בצמחים: כחלק מהמלצות תזונה שלעיל, עשוי הנטורופת להוסיף גם כמוסות או טיפות צמחים בעלי השפעה מרגיעה כמו קמומיל, סקוטלריה, ולעיתים מנטה שלה השפעה מרגיעה והיא מפחיתה גזים. במקרי התכווצויות, ניתן ליטול ולריאן המשחרר שרירים מכווצים.

היפנוזה רפואית

היפנוזה: אחד המחקרים המעניינים בתחום הראה כי מטופלים שעברו היפנוזה רפואית שכללה גם דמיון מודרך חשו הטבה שנמשכה כחמש שנים אחרי הטיפול (אז הסתיים המעקב). על כן כיום, זהו אחד התחומים המובילים בטיפול במעי רגיש.

ביופידבק: שיטה המודדת את רמת המתח באמצעות מכשור ממוחשב. בכמה מפגשים מקבלים המטופלים כלים פשוטים להורדת המתח ולומדים תרגילי הרפיה הנמדדים באמצעות משוב והמאפשרים להם למנוע התקפים וכאבים.

הומיאופתיה

שיטה המבוססת על "רמדיס" – תמציות מדוללות שעברו ניעור ופועלות על פי שיטת ה"דומה בדומה ירפא". כלומר: לכל אדם תמצית ש"דומה" ומתאימה לו ומעוררת את כוחות הריפוי שבו. לדוגמה:

"ניטרת הכסף" – ARGENTUM NITRICUM –  מתאימה לאנשים שמצויים במרוץ אינסופי, מבוהלים וחרדים מ"הזמן שבורח להם מהידיים", לחוצים מהעתיד לבוא ומגיבים בחרדה, עצבנות, נפיחות בבטן, שלשולים.

כף הזאב – LYCOPODIUM: מתאימה לחוסר שקט, חוסר ריכוז. אחת התמציות המוצלחות לטיפול ב"רעשים", גזים ומקרים של החמרה בכאב בשעות הערב.

דיקור

הרפואה הסינית רואה בכאבים ביטוי לחוסר איזון ולחולשה אנרגטית של הכבד, הכליות, המעי או הטחול. דיקור בנקודות מסוימות בגוף, יחזק את האנרגיה של אותם איברים, ירגיע את הגוף בכלל וכך גם את המעי.

רפלקסולוגיה / שיאצו

בשיאצו, מעסה ולוחץ המטפל על נקודות בגוף המביאות להקלה בכאבים ואילו הרפלקסולוגיה משקפת תמונה של אברי הגוף בכף הרגל, כך שלחיצות בנקודות נכונות שם – יקלו אף הן על תנועת המעיים.

טיפים

  • סגלו לעצמכם חיים רגועים ככל האפשר, שינה טובה, אוכל איכותי, כמה הפסקות ביום גם ביום עמוס במיוחד במשרד, שתייה מרובה, זמן לבלות עם המשפחה ופנאי לעסוק בספורט ובהרפיה – מדיטציה, יוגה, טאי צ'י וכדומה.
  • לתסמונת אין חוקיות עונתית אולם ברפואה הסינית האביב נחשב לעונה חלשה ועל כן מי שנוטה לסבול ממעי רגיש – מוטב שיקדים תרופה למכה ויתחיל כבר כעת את הטיפול המתאים לו.