כאבי בטן, קשיי הירדמות וחשש מביקור בבית הספר – אם אחד או יותר מאלו חוזרים אצל הילדים שלכם, יכול מאוד להיות שהם סובלים מדיכאון או חרדה. החדשות הטובות: מחקרים הצליחו למצוא פתרונות דווקא בתחום הרפואה המשלימה. אבל אלו טיפולים?

רפואה משלימה דיכאון וחרדה

כל מי שעבר את גיל התיכון יכול להזדהות עם הסטרס והלחצים שמאפיינים את התקופה הזאת בחיים. בני הנוער מתבקשים להצליח בלימודים, להיות מקובלים בחברה ועם כל זה לא מספיק, אז במדינה כמו שלנו המצב הביטחוני מוסיף עוד מימד משמעותי ומכביד לעיתים. כשמחברים את כל אלה אפשר לראות ההשפעה על מצב הרוח של הנערים, על המצב החברתי שלהם ואפילו המצב הגופני.

זאת לא תופעה שמאפיינת את התקופה האחרונה, אלא שבשנים האחרונות פשוט עלתה המודעות להפרעות של דיכאון וחרדה אצל בני נוער, וכשיש תופעות כאלה הרפואה מנסה למצוא פתרון. יש שפונים לטיפול פסיכולוגי, או הולכים לרופא המשפחה, אבל יש גם רבים שמוצאים אותו ברופאה המשלימה – בשנת 2011 ניסו לבדוק את המצב ומצאו כי הפניות לטיפול בתופעות באמצעות דיקור סיני נמצא בעלייה, וברוב המקרים, כך הם ראו, מדובר בטיפול שלא רק מיטיב עם המטופלים אלא מונע הישנות. לסקר המלא

 

זו לא המפלצת שמתחת למיטה

קודם כל, לא כדאי לבלבל חרדה עם פחד "רגיל". פחד הוא תגובה רגשית לסכנה מוגדרת כמו כלב אימתני או נחש שמתקרב. פחדי ילדות, למשל, הם חלק נורמטיבי בהתפתחות של ילדים – פחד מחושך, ממפלצות וכדומה – וההורים או המטפלת יכולים לעזור ולהרגיע אותו.

חרדה, לעומת זאת, היא רגש כללי של חשש לקראת איום עמום או פוטנציאלי שלא תמיד ממשי, חשש מהעתיד, מסיטואציות שונות, חשש כי "יקרה לי משהו רע". חרדה לא נעלמת בקלות, היא מלווה את הילד בסיטואציות רבות ומשפיעה בצורה שלילית על החיים שלו ושל בני המשפחה.

ומה באשר לדיכאון? דיכאון הוא לא עצבות חולפת, אלא מעין עצב עמוק ומתמשך, מצב רוח ירוד הנמשך שבועות, חוסר עניין בפעילויות מהנות, תחושת אשמה ללא סיבה ממשית, אלו רק חלק מהסימנים המעידים על מצב שכזה.

סימפטומים של הפרעת חרדה ודיכאון יכולים להיות התנהגותיים, כמו פגיעה בתפקוד כאשר ילד מסרב להתמודד עם סיטואציות שונות, להגיע למקומות מסוימים או לבצע פעולות שגרתיות, או פיזיולוגיים: כאבי בטן, כאבי ראש, אובדן תיאבון, קשיי שינה והרטבה.

מחקרים מצביעים על יעילות הטיפול הבלתי קונבנציונלי

הטיפול הקונבנציונלי בדיכאון ובחרדה בקרב מבוגרים הוא בעיקר פסיכולוגי – באמצעות שיחות – ותרופתי במידת הצורך. בקרב ילדים עושים שימוש בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול פסיכודינמי וטיפול משפחתי. הבעיה היא שלעיתים ההשפעה של הטיפולים לא ניכרת לאורך זמן וילדים עלולים לחזור לדפוסים של חרדה ודיכאון, זאת מכיוון שהשיטות האלה לא מלמדות אותם מספיק כיצד להרגיע את עצמם.

נתוני התסקיר שבוצע בשנת 2011 העלו כי בנוסף על היעילות והבטיחות של סוגי הדיקור השונים בהפחתת התסמינים, הם ככל הנראה מונעים מהדיכאון לחזור – והחוקרים לא מצאו עדות למקרי דיכאון וחרדה נוספים אצל המטופלים.

ד"ר אלון רשף, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי העמק, התראיין ל"הארץ" וסיפר על יעילות הדיקור בטיפול במצבי דיכאון וחרדה. בריאיון מסביר ד"ר רשף, כיצד הדיקור משפיע לטובה על מערכת העצבים המרכזית ועשוי להשפיע גם על המערכת האופיאטית – מערכת לוויסות כאב שהיא חלק ממערכת העצבים המרכזית. בעיות בתפקוד המערכת האופיאטית נמצאו קשורות גם לדיכאון ולכאב נפשי. לכתבה המלאה

'גיימינג' כשיטת טיפול: סימני שיפור בקרב כל הנבדקים

דרך נוספת שהוכחה כיעילה בטיפול בהפרעות של דיכאון וחרדה אצל ילדים ונוער היא ביו-פידבק, או בעברית – משוב ביולוגי. מדובר בטיפול בעזרת מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף – מודדת לחץ דם, דופק, מהירות נשימה ועוד. על ידי תרגילים שונים, המגיעים בצורת משחק ידידותי לילדים, המערכת מלמדת את המטופל לשלוט בתגובות של הגוף שלו ובכך לאפשר לו שליטה טובה יותר במצבים רגשיים.

במחקר בדקו 30 ילדים ובני נוער שסבלו מתופעות של חרדה ודיכאון. כמחצית מהם קיבלו טיפול בביו-פידבק והשאר שימשו כקבוצת ביקורת. המטופלים השיבו על מספר שאלות המתארות את המצב הנפשי והפיזי שלהם, ואז הציגו להם את המערכת המדמה משחק מחשב ולימדו אותם איך להשתמש בה.

תוך כדי משחק הם למדו לשלוט בתגובות של הגוף שלהם, במהירות הנשימה ואפילו בקצב הלב וכך הם הצליחו להרוויח נקודות או להשלים משימות ולעלות לשלב הבא. התוצאה הייתה חיובית ביותר: אלו שקיבלו טיפול באמצעות ביו-פידבק הצליחו להפחית באופן מלא או חלקי בסימני החרדה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
למחקר המלא

מחקר נוסף שבוצע בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הראה כי אלו הצליחו לתמרן את קצב פעימות הלב שלהם בזכות טכניקת נשימות שהועברה להם באמצעות המשחק. הקבוצה שטופלה בשיטה זו הראתה ירידה ברורה בתסמיני הפרעת הקשב והריכוז. נראה היה גם שהילדים מגלים עניין וסקרנות במשחק והביעו רצון להשתמש בטכנולוגיה. ילדים עם תסמינים של כאבי ראש, כאבי בטן וכדומה הראו שיפור חלקי או מלא אחרי טיפול בביו-פידבק, מה שהוביל להצעה להכניס את הטיפול לסל הבריאות לילדים ובני נוער.